"חצי חיים עברו, ואיפה הם, מחשב בזהירות", שר שלמה ארצי ובמשך שבועות אני קצת המומה מהעשור החמישי שהגעתי אליו בתחושה של "ככה פתאום, בלי ששמתי לב" זה הגיע.
תוהה מה אפשר לכתוב שלא כתבתי כבר, כי יש תחושה שכבר שיתפתי הכל.
כל חיי (כמעט) כתובים ברשת, לפחות האירועים המכוננים שעברתי עד היום, למידות, הגשמות, תובנות, מסעות. "מה עוד יש לי לחדש?" אני שואלת בתוכי ומי אמר שצריך לכתוב חדש בכלל?
לא פעם, אמרתי לאנשים, שרצף המסעות שעברתי הוא גדול ועצום ויש אנשים שאפילו לא עברו מסע אחד ממה שעברתי ואחרי שנים של תרבות הרשתות החברתיות, אני כבר לא בטוחה שזה נכון.
בוחרת לחגוג את פתיחת העשור החמישי לחיי בשיתופים אישיים, שחלקם אולי נכתבו בעבר וחלקם חדשים ומייחלת שלפחות חלק מהם יתנו ערך למי שיתקל בהם ויקרא.
ההחלטות החשובות ביותר שקיבלתי והחלומות שהגשמתי בעקבותיהן
בגיל 28 בחרתי לסלוח לאמי על הילדות האלימה שהייתה לי "בזכותה.
יודעת שזה לא היה מתוך רוע, או כוונה תחילה, אלא בגלל בריאות נפשית לקויה, שמלווה אותה עד היום. סלחתי, שחררתי, למדתי לקבל את מה שהיה ואת מה שיש ולחיות איתו בשלום.
בתחילת שנות ה-20 שלי הגשמתי חלום ילדות! בעודי סטודנטית לתואר ראשון בחינוך, החלטתי להירשם לחוג בלט לגדולים. כילדה, תמיד חלמתי להיות פרימה בלרינה ולרקוד בלט, אך מפאת חוסר היכולת של הוריי להשקיע בחוגים, לא הגשמתי את זה. במשך מספר שנים, נסעתי באוטובוס מיפו לתל אביב, אחרי יום לימודים ארוך כדי ללמוד בלט במשך שעה וחצי וזו הייתה אחת ה-הגשמות הגדולות של חיי.
הלכתי עם אחד הפחדים הגדולים של חיי: פחד קהל! ונרשמתי לקורס מאמנים | מנחים כשידעתי שאני מחויבת לעמוד על במה, מידי שבוע ולדבר מול אנשים. בשבילי, זה היה גרוע כמו למות ועדיין בחרתי ללכת עם הפחד ולנצח אותו סופית!
אני לא צריכה בן זוג כדי להיות מאושרת!
פעם חשבתי שלא משנה מה יש בחיי, אם אין לי זוגיות – כל היתר, לא שווה דבר, וגם להיפך. הייתי במרדף אינסופי למצוא את בן הזוג המושלם עבורי והכרתי את כל סוגי הגברים, שלא מתאימים לחלום שלי במשך שנים רבות. רק אחרי שלושה וחצי עשורים של חיי, הבנתי את השיעור הזה וקיבלתי החלטה להיות מאושרת בזכות עצמי, מבלי להיות תלויה באהבה של מישהו. החלטתי להיות "בזוגיות עם עצמי" והודעתי ל-"עולם" ששיניתי כיוון. אחרי מספר חודשים, הכרתי את סמרל, בן זוגי ב- 12 שנה האחרונות.
מסתבר שיש אמת באמרה: ככל שמתנגדים למשהו – זה רק הולך ומתמיד. כשמרפים ממנו – משהו חדש אפשרי.
בגיל 38 החלטתי להגשים חלום ולפתוח עסק עצמאי!
בין השנים 2000-2007 עברתי מסעות משמעותיים בחיי ובתוכם גדלתי להיות מאמנת ומנחה על במות של מאות אנשים. אחרי שהשלמתי את העבודה בתור שכירה בתפקידים האלה, התשוקה לעזור לאנשים לא הפסיקה לבעור בתוכי אל מול הפחד לצאת ממסגרת ה"שכירה" למסגרת עצמאית, שבה רק אני אחראית ל-מה שיש לי.
החלטתי להיות נחושה ולהגשים את החלום להיות אמא!
בגיל 37, אחרי שבן זוגי ואני החלטנו לחיות ביחד, הגיע הרגע להגשים את החלום שהיה לי מילדות – להיות אמא! לא תיארתי לעצמי, שאצא לאחד המסעות הקשים והארוכים של חיי: במשך 5 שנים רצופות עברתי כ-25 טיפולי פוריות כדי להביא לעולם את אריאל ילדי הבכור ולאחר מספר שנים נדרשתי לעבור עוד מספר טיפולים כדי להביא לעולם את שלי, ילדתי השנייה. זה דרש ממני מחויבות והתמדה, אמונה ונחישות בלתי מתפשרת להצליח, למרות כל המשברים ואי ההצלחות שבדרך.
החלומות שאני עוד רוצה להגשים בעתיד
יש לי מחברת חלומות, שנמצאת על השולחן בקליניקה שלי ומידי פעם, אני פותחת אותה, קוראת וכותבת חלומות חדשים. יש לי הרבה חלומות שאני עוד רוצה להגשים וחלק מהם אשתף כאן בהמשך.
אני תמיד אומרת ללקוחות שלי, שחלומות תמיד מתגשמים כשעושים את כל מה שנדרש כדי שזה יקרה. חלומות אינם חייבים להיות איזה משהו גדול, שנמצא על "קצה הר" וקשה להשיגו. חלומות יכולים להיות חלומות קטנים, בינוניים או גדולים ומה שמבדיל אותם מ-מטרות או יעדים הוא שהם מלאים בתשוקה גדולה שיש לנו להפוך אותם למציאות.
הנה חלק מרשימת החלומות שלי, שטרם הגשמתי, והיא כוללת חלומות קטנים כ-גדולים גם יחד:
להמציא מוצר שיתרום לאנושות באופן משמעותי.
לצאת לחופשה רומנטית עם סמרל (בן זוגי), בלי הילדים בטוסקנה, פריז או פסטיבל המסכות בוונציה.
לקנות דירה שתהיה שלנו
להיות בהופעות חיות של הזמרים האהובים עליי
לרצות להפסיק לעשן (בדגש על לרצות קודם כל)
להיות שלמה ובאהבה עם השינויים הפיזיים של הגוף (אחרי טיפולי פוריות אינסופיים)
לחזור לשיעורי ריקוד קלאסי או מודרני
ללמוד ליצור באובניים
ללמוד לנגן על פסנתר
להרגיש ערנית וחיונית בשעות הערב
לבקר בניו יורק
לגדל תבלינים בערוגות בבית שלי
להצליח לחיות חיים מאוזנים ושלווים עם הכובעים השונים בחיי
להשתתף בסמינר עסקים של טוני רובינס.
ה-מוטו שלי בחיים
אין דבר בחיים האלה שאי אפשר לשנות. כל אחד וכל אחת יכולים להשתנות ולשנות את חייהם – אני דוגמה חיה לכך! בקלות יכולתי להיות מישהי אחרת לגמרי, על פי עבר ילדותי: יכולתי להישאר אישה מרירה, בודדה, נטולת זוגיות או אולי הייתי קושרת את חיי בזוגיות אומללה מהסוג של הנישואין הראשונים שלי. מה שבטוח הוא שלא הייתי מגיעה לעולם למקום שבו אני נמצאת בחיי
ב- 22 שנים האחרונות ובטוח שלא הייתי מישהי שעוסקת באימון ובהמשך בטיפול NLP והשפעה על חיי אנשים.
אני לא מאמינה בלקוות לטוב.
תקווה עבורי היא מילה שמתארת להתעלות מעל ייאוש.
אני תמיד אומרת שגם בהמנון הלאומי המפורסם ("התקווה"), אנחנו עדיין מקווים "להיות עם חופשי בארצנו" וחלפו מספיק שנים כדי להבין שבמילה תקווה אין הרבה עוצמה.
אני מאמינה במחויבות
אני מאמינה בנחישות, אמונה והתמדה.
אני מאמינה שכל אדם יכול להשתנות, להגשים ולחיות את החיים שהוא אוהב.
והחיים הם המתנה הגדולה ביותר שניתנה לנו כדי לעשות זאת.
מאחלת לעצמי להעז, ללמוד, להתקדם, לאהוב, לשמוח
להתרגש ממה שיש בחיי
ולהגשים חלומות. הרבה חלומות.
Comments